הסכסוך הישראלי פלסטיני
שאלות וטיעונים נפוצים
-
אין עם פלסטיני ולמה היה טרור לפני 67
+ למה אש"ף הוקם ב 64, למה סירבו להצעת החלוקה -
בוועידת סן רמו, כל שטחי פלשתינה המנדטורית הובטחו למדינה היהודית
-
הנשיא בוש התחייב שגושי ההתיישבות היהודים ביו"ש יישארו בידי ישראל
-
אסור לעולם להגביל את ישראל בעניין ההתנחלויות, זה צריך להיקבע בין שני הצדדים במו"מ ישיר בין הצדדים
1. אין עם פלסטיני
כל הדיון בנושא "האם הפלסטינים הם עם או לא" הוא דיון עקר ולא רלוונטי.
אפילו אם הפלסטינים לא עונים על הגדרה של המילה "עם" האם זה נותן לישראל את הזכות לשלוט על אוכלוסיה אזרחית במשך כמעט חמישים שנה?
האם קבוצה גדולה של אנשים שלא עונים להגדרה המילונית של "עם", מנועים מהזכות להגדרה עצמית?
זה נכון שהעם הפלסטיני נוצר בצורה מלאכותית בגלל חלוקה שרירותית של השטח על ידי המעצמות בריטניה וצרפת סביב השנה 1920, אבל זה אינו גורע מזכותם לחיות באדמה שבה הם חיו.
לתשובה מורחבת בנושא לחצו כאן.
למה היה טרור לפני 67
יש להבין שיש שני שלבים בסכסוך הישראלי פלסטיני.
השלב בו הילידים התנגדו לכך שמתיישבים מאירופה בחסות בריטית יקחו להם את האדמה והשלב שהחל עם תחילת הכיבוש בשנת 67.
השלב הראשון לא שונה מהאלימות של האינדיאנים כלפי המתיישבים בארה"ב (ע"ע טבח ג'יימסטאון - 1622).
בשלב הראשון מתחיל ונגמר הדמיון בין המצב שלנו והפלסטינים לבין ארה"ב והאינדיאנים,
כיוון שכיום לאינדיאנים בארה"ב יש זכות בחירה.
אבל ! אם כיום, מצב היפותטי, האינדיאנים היו חיים תחת משטר צבאי שלצורך הדוגמא היה מתחיל בשנת 1970, אז האינדיאנים היו עושים פיגועים - ואנשים,בדומה לטענות המועלות בישראל, היו טוענים שהאלימות התחילה בכלל לפני השלטון הצבאי, הרי היה את טבח 'גיימסטאון בשנת 1622 - דבר המוכיח שאין בעיה באמת עם השלטון הצבאי שהתחיל כאמור בשנת 1970.
ההבחנה של הפלסטינים כילידים נתמכת בדבריהם של אחד העם בשנת 1891, יצחק אפשטיין שכתב בשנת 1907 כי "שכחנו כי יש בארץ חמדתנו עם שלם, שנאחז בה זה מאות בשנים ומעולם לא היה בדעתו לעזבה", מסקנות ועדת קינג קריין משנת 1919 ובדבריו של ז'בוטינסקי משנת 1923:
"יש לו לכל קורא מושג כללי על דברי ימי ההתיישבות של ארצות אחרות. אני מציע לו להיזכר בכל הדוגמאות הידועות; ויואיל-נא לאחר בדיקת כל הרשימה לנסות ולמצוא לכל הפחות מקרה אחד, שבו נעשתה ההתיישבות בהסכמתם של ילידי-המקום. לא היה מקרה כזה... ואולם יליד-המקום נלחם באותה מידת אכזריות הן נגד המיישבים הרעים והן נגד המיישבים הטובים. ילידי-המקום נלחמו לא משום שהם פחדו מדעת או מתוך הכרה ברורה מפני גירוש, אלא פשוט משום שאין שום יליד-מקום בשום מקום ובשום זמן יכול להסכים לכל התיישבות שהיא.
כל עם, שהוא מיושבי-הארץ, בין שהוא עם תרבותי ובין שהוא עם פראי, רואה בארצו את ביתו הלאומי, בו הוא רוצה להיות ולהישאר לעולמי-עד בעל-בית גמור; לא רק לבעלי-בית חדשים, אלא גם למשתתפים, או לשותפים חדשים בהנהלת משק-הבית, הוא לא יתן רשות-כניסה מרצונו הטוב.
דבר זה מתייחס גם אל הערבים. ואל ארץ-ישראל הם מתייחסים, לכל הפחות, באותם אהבה אינסטינקטיבית ובאותה קנאות אורגאנית, שבה התייחסו האצטקים אל מכסיקו שלהם, או הסיאוקסים אל הערבה שלהם... "
** לרוב בויכוחים על נקודה זו, מועלות טענות כי הפלסטינים הם לא ילידים, וזה טעות לראות בציונות תנועה קולוניאליסטית.
חשוב להבהיר בנקודה זו כי טענות אלו לא משנות כלום! השאלה היא לא אם הפלסטינים שעשו את הטרור לפני 67
טעו בכך שהם ילידים ושהציונות היא תנועה קולוניאליסטית, אלא האם כך הם ראו את הדברים בזמן אמת.
העובדה שכך הם ראו את הדברים (אפילו אם הם טעו) מוכיחה כי הטרור והאלימות שהתרחשה כלפי היהודים בשנות העשרים והלאה לא נבעה
משנאת יהודים, אלא מפחד מהשתלטות של ישות זרה, פחד מדחיקתם והתנגדות לשינוי אופיה של הארץ.
***בנוסף, אפשר להצביע על העובדה שיש כיום שלום עם ירדן ומצרים, ומעולם לא פרצה אינתיפאדה מכוון ערבי ישראל וערבי רמת הגולן-
דבר המוכיח שהסכסוך מעולם לא היה באמת דתי ג'יהאדיסטי, אלא לאומי. וברגע שפלסטינים מקבלים את זכויותיהם הדמוקרטיות (קרי, ערבי ישראל)
הדבר מונע טרור.
כדי לקבל תשובות לשאלות אחרות כגון: למה אש"ף הוקם עוד בשנת 1964 או למה הם אמרו לא להצעת החלוקה
לחצו כאן - סקירה היסטורית קצרה של הסכסוך מזווית קצת אחרת.
לראש העמוד
2. אין פרטנר - הם מסרבים לכל הצעה שישראל מציעה להם
נכון שהפלסטינים סירבו להצעות של ברק ואלומרט, אך עם זאת, האם יתכן שהבעיה היתה בהצעות הישראליות?
האם יתכן שישראל מעולם לא הציעה הצעה שדאגה לכך שיהיה רצף טריטוריאלי בגדה המערבית?
אפילו על ההצעה הנדיבה של אולמרט משנת 2008, המתווכת קונדוליסה רייס אמרה:
"They made an offer – it’s not good, but it’s not bad.... Ariel is a problem, I told them – it protrudes down far into the Palestinian state."
אז מה כן?
על פי דיווח מאת נחום ברנע משנת 2014, הצד הפלסטיני הסכים במהלך השיחות עם ישראל לנקודות הבאות:
-
מדינה פלסטינית מפורזת
-
קו גבול עם חילופי שטחים כך ששמונים אחוז מהמתנחלים ישארו תחת ריבונות ישראלית.
-
נוכחות צבאית ישראלית למשך חמש שנים במקומות רגישים ובעיקר בבקעת הירדן, שתוחלף בכוחות אמריקאיים (!!) לאחר מכן
-
העברת כל השכונות היהודיות במזרח ירושלים לישראל
-
חזרת סמלית של פליטים ובהסכמה ישראלית כך ש"ישראל לא תוצף בפליטים"
http://www.ynetnews.com/articles/0,7340,L-4515821,00.html
על פי דיווח נוסף משנת 2016, בשנת 2014 התקיימו שיחות חשאיות בין אבו מאזן ואפרים סנה כנציגו של יצחק הרצוג והשניים הגיעו לפשרה בכל סוגיות הליבה: ירושלים תחולק כולל חילופי שטחים כדי להתחשב בשינויים הדמוגרפים מאז 1967, הכותל ישאר תחת ריבונות ישראלית, תהיה חזרה סמלית של הפליטים בהסכמה משותפת בין שני הצדדים וחלק מהפליטים יקבלו פיצויים וכמו כן בין 70%-80% יישארו בבתיהם תמורת חילופי שטחים בגודל 4% מהשטח.
הנה ראיון עם גרשון בסקין לגבי ההסכם שהתגבש (דקה 18)
http://10tv.nana10.co.il/Article/?ArticleID=1194810
לעומת זאת, במהלך השיחות בשנת 2014 נציגו של נתניהו, יצחק מולכו, הכשיל כל נסיון לדבר על סוגיות הליבה והפך את המו"מ לעקר
http://www.haaretz.co.il/israel-peace-convention/1.2359763
אפילו בשנת 2008 הפלסטינים נתנו הצעה לישראל, הצעה שישראל סירבה לה.
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4017957,00.html
כישראלים חובה עלינו לשאול למה המנהיגים שלנו אמרו לא להצעות שלהם לפני שאנחנו באים בטענות על כך שהם סירבו להצעות שלנו.
מעבר לכך, בעוד שהדרג המדיני (מהימין) טוען שאבו מאזן מסית לטרור ושאין פרטנר, המודיעין הצבאי והשב"כ טוענים אחרת, וגם, לפי אמ"ן, יש פרטנר ויש בסיס להסכם מדיני.
לעומת זאת, בנימנין נתניהו צולם בוידאו ללא ידיעתו כאשר הוא מסביר כיצד הוא הצליח לחבל ולעצור את הסכמי אוסלו והתרברב בכך שהוא יודע כיצד לשחק בציבור האמריקאי.
מרטין אינדיק, השליח האמריקאי למשא ומתן בשנת 2014 אישר את הויתורים שלהם הסכימו הפלסטינים בראיון בתכנית Head to Head (דקה 40)
https://www.youtube.com/watch?v=sKC9k4_gQls
טענת האין פרטנר רלוונטית רק במידה והצד השני מסרב לכל הצעה ללא נימוק ולא מציע הצעה נגדית.
לקריאה מעמיקה יותר על המשא ומתן ועל ההצעה הישראלית והפלסטינית לחצו כאן.
לפרוטוקול השיחות בין קונדוליסה רייס והפלסטינים הורידו את קובץ ה PDF משמאל (עמ' 4)
לראש העמוד
3. ישובים בתוך הקו הירוק נבנו על חורבות כפרים ערבים ונישול הערבים, ההתנחלויות לא נישלו אף ערבי ולכן זאת צביעות של השמאל להבדיל בין הישובים שנוסדו אחרי 48 לעומת ההתנחלויות שלאחר 67
האמירה כי הרבה ישובים נבנו על חורבות כפרים ערביים לאחר 48 היא אמירה נכונה אך עם זאת,
כל הטיעון הזה לוקה בחוסר הבנה בסיסית של המציאות או התעלמות ממנה.
כל האזור שבתוך הקו הירוק הוא אזור ריבוני של מדינת ישראל.
כל תושב החי באזור זה הוא אזרח הנהנה מכל הזכויות הדמוקרטיות
כולל הזכות לבחור ולהיבחר לפרלמנט הישראלי.
לעומת זאת, שטחי הגדה המערבית מעולם לא סופחו לישראל!
כל בר דעת שראה פעם את מפת הגדה המערבית יכול לראות כי מטרת ההתנחלויות
היא למנוע הקמה של מדינה פלסטינית ברת קיימא.
שמיר חשף את האסטרטגיה הימנית למשא ומתן עם הפלסטינים בראיון לעיתון מעריב בתאריך 26/6/1992
"הרעיון הכללי הוא למשוך את המשא ומתן ולבנות במקביל. אם נזנח את האסטרטגיה הזו,
לא נוכל לעצור את הקמתה של מדינה פלסטינית".
בבוא הזמן, כאשר נגיע להסכם עם הפלסטינים ונסכים על חילופי שטחים שיאפשרו
את קיומה של מדינה פלסטינית ברת קיימא, ישראל תאלץ לפנות כמאה אלף (!!!!) מתנחלים מהגדה המערבית.
רק לצורך ההבהרה, אם ישראל היתה מפסיקה את הבנייה ויישוב ההתנחלויות שנת 1993,
היינו מדברים על פינוי של בערך 30,000 איש.
 הגדה המערביתלחצו על התמונה להגדלה |
|---|
4. למה אנחנו לא רואים הפגנות למען השלום ברמאללה?
איזה עם שחי תחת כיבוש מפגין בעד שלום עם הכובש שלו? איפה בעולם בדיוק, אי פעם, זה קרה?באלג'יריה הפגינו למען שלום עם הצרפתים? בוויטנאם או עיראק הפגינו בעד שלום עם האמריקאים? באפגניסטן עם ברה"מ?
הגישה – בכל מקום כבוש בעולם – היא "קודם כל להילחם בצד הכובש והמדכה ולהעיף את הרגל של הכובש מהצוואר של הצד הנכבש, אחר כך לדבר".
אבל מעבר לכך קיים ״מחנה השלום הפלסטיני״ אך הוא אינו זוכה לאזכורים רבים בתקשורת הישראלית (וזה נכון גם לגבי התקשורת הפלסטינית ואזכורים של פעילות שלום אצלנו) וזה משום שהתקשורת ממסדית מטבעה מחפשת סיפורים אלימים, קשים ומזעזעים. הדם מוכר.
עם זאת, מומלץ לעקוב אחר עמודים כמו yalayoung leaders, seeds of peace , לוחמים לשלום
וארגון זימאם (הגלגול החדש של onevoice palestine) כדי לעקוב אחר חלק מפעילות השלום בצד הפלסטיני.
בכל מקרה, מחנה השלום הפלסטיני - כמו זה הישראלי - סובל מאותן מגמות של ייאוש, רפיון ידיים ותסכול לאור כשלונם של הפוליטיקאים לממש את הבטחתם לסיים את הסכסוך בהסכם.
לראש העמוד
5. הם לא מסוגלים להכיר במדינה יהודית
מעבר לכך שמדובר בתרגיל בריחה של נתניהו ועוד כלי במשחק האשמות בין שני הצדדים (משחק שהוא מעדיף לשחק מאשר לנהל מו"מ רציני).
העניין של הכרה בצורך של שתי מדינות לשני עמים הוכר כבר בעבר גם על ידי ערפאת עצמו.
מדובר בהתעקשות מיותרת שרק פוגעת במשא ומתן, ישראל לא צריכה שיכירו ביהדותה, היא צריכה שיכירו בגבול שלה ובריבונות הישראלית שחלה בשטחהּ.
אבל עד כאן יש קצת בריחה מהטיעון של הימין.
1. אין זה מתפקיד מדינה אחרת להגדיר את ישראל כמדינה יהודית. איזו מדינה אחרת בעולם נדרשה לעשות כן?ירדן? מצרים?
2. כחמישית מאוכלוסיית ישראל הינם ערבים-פלסטינים לא יהודים. אין זה מתפקיד של המדינה הפלסטינית להגדיר את האוכלוסיה הערבית בישראל כאזרחים סוג ב'.
3. לאור העובדה שיש בישראל מפלגה גדולה שהעומד בראשה כיהן כשֹר חוץ בעבר וכיום מכהן כשר הבטחון ושבמצע שלה כתוב כי בהסכם שלום עם הפלסטינים יש לבטל את האזרחות של חלק מערביי ישראל, אין שום סיבה שהרשות תחזק את מפלגה זו.
4. הודאה בראש חוצות כי הפלסטינים מכירים בישראל כמדינה יהודית סותם את הגולל על הדרישה לחזרה, אפילו סמלית, של פליטי 48, למרות שהעניין עדין עומד כאחד מסוגיות הליבה במו"מ.
5. מבחינת הפלסטינים, הכרה במדינת ישראל כמדינה יהודית, היא ויתור על הנרטיב וביטול הזכות שלהם על הארץ. הפלסטינים רואים באדמת ישראל/פלסטין כמולדתם, והכרה בכך שזהו האדמה של העם היהודי, זה בעצם לוותר על הזיקה שלהם למולדתם ולהכיר בכך שישראל "עושה להם טובה" בכך שהם מקבלים טריטוריה מסויימת לצורך הקמת מדינה.
לראש העמוד
7. שטח שנוי במחלוקת ולא כיבוש
דבר ראשון, מעבר לשאלה המשפטית "האם השטח הוא שטח כבוש או לא שטח כבוש", העובדה החשובה ביותר שאין עליה עוררין היא שיש אנשים החיים תחת כיבוש צבאי.
ולעניינו, דווקא יש כיבוש, הימין הוא זה שהמציא את משחק מילים הזה שמצליח לשכנע בעיקר את עצמו.
הדין הבינלאומי ברור מאוד, להלן כתבה העונה על הרבה שאלות לגבי הדין הבינלאומי.
מיותר לציין שאין מדינה אחת בעולם הקונה את הטיעון שזהו שטח שנוי במחלוקת.
למען האמת ממשלת ישראל תמיד ידעה שההתנחלויות סותרות את אמנת ז'נבה:
בשנת 2016 התפרסם קיומו של מכתב שהוגדר "סודי ביותר" לשגריר ארה"ב משנת 1968 (יצחק רבין) שבו מוסבר שכל ההתנחלויות שישראל מתכננת להקים בגדה המערבית (ועוד פעולות אחרות שממשלת ישראל הבינה כבר שהיא הולכת לעשות) סותרות את אמנת ג'נבה.
לכן, ההוראה לשגריר יצחק רבין היא לעולם לא להגדיר את השטח כשטח כבוש אלא כ- sui generis (סוג מיוחד ושונה).
המניעים של ממשלת ישראל להימנע מלקרוא לשטח "שטח כבוש" לא נסתר ולא מדובר על סיבה משפטית בכלל אלא אינטרס של שינוי גבולות.
על כן, ההוראה המפורשת שניתנת לרבין היא להימנע מלדבר על הנושא, כי אף אחד בעולם לא הולך לקנות את הטיעון שהשטח לא כבוש.
הטיעון הזה ש"השטח לא כבוש" אלא "שנוי במחלוקת" נותן למעשה לישראל "יד חופשית" לעשות כל העולה על רוחה, כי הרי אין ספר חוקים שמסביר מה ההגבלות ההומניטריות החלות על צבא השולט על אוכלוסיה בשטח שנוי במחלוקת. הרי, אמנת ז'נבה הרביעית חלה רק על שטחים כבושים.
על פי אותו הגיון, אם סוריה תכבוש את רמת הגולן, שטח שמעולם לא הוכר כשטח מדינת ישראל (כפי שהגדה המערבית מעולם לא הוכרה כשטח מדינת ירדן למרות שסופחה על ידי ירדן), תהיה להם הזכות להשמיד את כל תושבי העיר קצרין. זה לא מנוגד לחוק הבינלאומי, זה לא כיבוש...
הטיעון כי אין מדובר בשטח כבוש אלא "שטח שנוי במחלוקת" מנסה להדיר מחדש את יחסי הכוחות בין הישראלים לפלסטינים, כאילו מדובר בשני צדדים סימטריים- אין כובש ונכבש, אלא שני צדדים שקולים ביחס לשטח מסוים. זהו אינו המצב, לא מדובר בשני צדדים שקולים: רק לצד אחד יש גישה אל משאבי הטבע (מחצבים, אקוויפר ההר), רק לצד אחד יש את הכוח להחליט כיצד לחלק את משאבי השטח הקיימים בגדה המערבית, רק לצד אחד יש את הזכות להרוס בתים של הצד השני (המנהל האזרחי הורס עשרות מבני מגורים של פלסטינים בשנה), רק לצד אחד יש את הזכות לשים אנשים מהצד השני במעצר מנהלי במשך חודשים (מעצר ללא משפט או אישום- בשנת 2016 זינק מספר העצורים המנהליים מעל לשש מאות), רק צד אחד עוסק במיפוי בתים (כניסה לבתי פלסטינים באישון לילה לביקור וסריקת הבתים) ורק צד אחד רשאי לקבוע סגרים ולהקים מחסומים ברחבי הגדה המערבית.
באותה מידה ניתן לטעון שגבר שאונס מישהי הוא לא באמת אונס, אלא ויכוח על יחסי מין.
בתאריך 17/11/2016 קיבלנו עוד הוכחה שהטיעון כי השטח "שנוי במחלוקת" הוא סתם כלי משחק משפטי בידי ישראל כאשר שרת המשפטים, איילת שקד, ביקשה לבחון אם אפשר להגדיר את המתנחלים כ"תושבים מוגנים" בשטח כבוש. כלומר, מבחינת הימין השטח הוא כן שטח כבוש אם זה משרת את האינטרסים של המתנחלים, אבל זה לא שטח כבוש כאשר הדבר עלול לפגוע במתנחלים.
בשנת 1980 גורמי ימין פנו ליועץ המשפטי לממשלה וביקשו לבחון אם אפשר להכריז כי הגדה המערבית ורצועת עזה אינם בגדר "שטח כבוש".
היועץ המשפטי לממשלה אמר את הדברים הבאים (ניתן להוריד את חוות דעתו בצד שמאל, עמודים 8-9):
1. אם שר החוץ יחליט שיש להכריז כי השטחים "אינם כבושים" - זאת עדין שאלה משפטית שדינה תיחרץ על ידי משפטנים.
2.למעשה בית המשפט כבר פסק בעבר כי דיני המלחמה של המשפט ההומניטרי חלים בשטחים ולכן, זה כבר לא רלוונטי
3. אם זה לא שטח כבוש, אז מה זה כן??
4. נניח וזה לא שטח כבוש ולא חלים בו חוקי המשפט ההומניטרי, איך מסבירים את כל הצווים שפורסמו עד כה ושהתבססו על כך שמדובר בשטח כבוש? (לצורך הענין, כבר מסוף שנות השישים צה"ל חיפש ומצא דרכים כיצד הוא יכול להפקיע אדמות פרטיות ולהעניש פלסטינים על פי הסטנדרטים של אמנת ז'נבה). במילים אחרות - שזה היה נוח לישראל, זה שטח כבוש ואמנת ז'נבה חלה בו.
5. האם יש כאן הצהרת כוונות של מדינת ישראל שהיא לא מתכוונת לכבד את המשפט ההומניטרי בשטחים?
6.האם זה אומר שלא יהיו שום מגבלות על הצבא לגבי יחסו אל האוכלוסיה הכבושה?
7. האם זה לא סותר את הסכם השלום עם מצרים בקמפ דיוויד? (מנחם בגין הסכים שתוקם בסופו של דבר אוטונומיה לפלסטינים ושמעמד השטחים ייקבע במשא ומתן בינינו לבינם).
עד כה, לא השתנה מעמד השטחים ועל כן חוקי המשפט ההומניטרי ואמנת ז'נבה חלים בו (לחצו כאן כדי להגיע לעמוד המדבר על חוקיות ההתנחלויות על פי אמנת ז'נבה.)
הנסיון הרציני הראשון לשנות את מעמד השטחים היה בדו"ח של אדמונד לוי.
מאז שהדו"ח נכתב, הוא נגנז אפילו על ידי הממשלה הכי ימנית בהיסטוריה הישראלית.
הדו"ח מתקשה לענות לרוב השאלות שעלו במקרה הדומה בשנות השמונים ואימוצו יגרור בעיות משפטיות קשות ועוד מכה למעמד ישראל בעולם.
הדו"ח של אדמונד לוי נגנז ונשכח וכיום הוא מועלה על ידי אנשים מהימין הקיצוני.
לראש העמוד
8. איפה כתוב בחוק הבינלאומי שההתנחלויות לא חוקיות??
אמנת ז'נבה הרביעית, שגם ישראל חתומה עליה, מיועדת להסביר כיצד יש להתנהל עם אוכלוסיה אזרחית שנמצאת תחת שלטון זר עקב סכסוך או כיבוש. על פי האמנה הזו, אנשים הנקלעים למצב זה מוגדרים כ"אנשים מוגנים"
סעיף 4:
"מוגנים על ידי האמנה הזאת הם אלה המוצאים את עצמם - באיזה זמן שהוא ובאיזו דרך שהיא - בשעת סכסוך או כיבוש - בידי אחד מבעלי הסכסוך או בידי אחת המעצמות הכובשות, והם אינם אזרחיו של אותו בעל סכסוך או אזרחיה של אותה מעצמה כובשת"
מכאן שיש קונצנזוס בינלאומי על כך שהפלסטינים עומדים בקריטריון של "אנשים מוגנים" ועל כן, על ישראל, המעצמה הכובשת והשולטת בשטח, להבטיח את זכויותיהם ולדאוג שאלו לא ייפגעו.
ההתנחלויות - הפיסקה השישית בסעיף 49 אומרת במפורשות:
"המעצמה הכובשת לא תגרש ולא תעביר חלקים מאוכלוסייתה האזרחית שלה לשטח שכבוש על ידה"
משמעות: כל מעבר של אוכלוסייה אזרחית משטח ישראל הריבונית לשטח שמוחזק על ידי הצבא אסור על פי סעיף זה.
לסעיף 49, כמו לכל שאר הסעיפים, יש נספח המסביר את הרציונאל שעומד מאחרי קביעת הסעיף:
"העברות אלו הרעו את המצב הכלכלי של האוכלוסיה המקומית וסיכנו את קיומה הנפרד של אוכלוסיה זו כגזע"
המציאות שנוצרה בחמישים השנים האחרונות מראות כי הכיבוש מונע התפתחוות כלכלית של האוכלוסיה הכבושה בעיקר בגלל מגבלות תנועה שנוצרו עקב ההתנחלויות, רק לישראל יש מונופול על משאבי הטבע והפצתן וכל מי שמכיר את מפת הגדה והאזורים האוטונומיים הפלסטיניים יכול לראות בבירור כיצד ההתנחלויות מונעות איחוד בין ה"איים" הפלסטינים בגדה ומסכלות האפשרות שלהם להגדרה עצמית.
לעוד מידע על החוק הבינלאומי וטיעונים שעולים בשיחות עם אנשי ימין בנושא זה לחצו כאן.
9. אנחנו צריכים את הגדה המערבית מסיבות בטחוניות
ישראל השתלטה על הגדה המערבית מסיבות בטחוניות, זה נכון.
העניין הוא כזה, זה ההחלטה של הצבא האם להישאר בגדה המערבית מסיבות בטחוניות.
מהרגע שהחל מפעל ההתנחלויות, ההחלטה האם להמשיך לשלוט על הגדה המערבית ועל שני מליון הפלסטינים שחיים שם עברה אל הימין המשיחי.
כל עוד יש התנחלויות וממשיכים לבנות שם וליישב אותם, לא ניתן לטעון ברצינות שמדובר בצורך צבאי.
אם הסיבה לשליטה הישראלית בגדה המערבית היתה בטחונית בלבד, לא היו התנחלויות, והיו רק בסיסים צבאיים בתוך הגדה המערבית.
ההתנחלויות הן לא הכרחיות להימצאות הצבא ולא בזכותם הצבא פרוס בגדה המערבית במקרה של סיכון בטחוני, אילו הצבא היה רואה צורך בטחוני להישאר בגדה, הוא היה נשאר שם גם ללא נוכחות אזרחית בגדה המערבית, כפי שהיה ברצועת הבטחון בדרום לבנון.
10. ואם נוציא את ההתנחלויות והם לא יסתפקו וימשיכו להילחם בנו?
1. ישראל היתה קיימת במשך 19 שנה בגבולות הקו הירוק, הסתדרנו לא רע בכלל והיינו עם נתוני פתיחה הרבה פחות טובים מהיום. (כיום הצבא הישראלי הרבה יותר חזק מלפני 50 שנה, כיום יש יחסי שלום עם ירדן ומצרים ויש לזכור שיציאה מהגדה והסכם עם הפלסטינים אמור להביא גם לנרמול היחסים עם שאר מדינות ערב על פי היוזמה הסעודית).
2. כיוון שאנחנו בעמדת הכח מול הפלסטינים, ישראל יכולה להוציא את הצבא שלה בהדרגה ולצאת סופית כאשר הצבא יראה לנכון.
3. בנוסף להסכם ויציאה מהגדה יש לדאוג לכך שהחיים בגדה המערבית יהיו טובים, מעין שילוב של "שלום כלכלי" ותכנית מרשל בקנה מידה קטן יותר.
4. אני אולי לא איש צבא, אך ארגון "מפקדים למען בטחון מדינת ישראל" מורכב מ-235 בכירים במוסד, שב"כ, צבא ומשטרה תומכים בעמדה זו. העובדה שארגון א-פוליטי המונע אך ורק מטעמי בטחון ועל ידי יוצאי מערכת הבטחון נשלל באופן אוטומטי על ידי אנשי ימין אך ורק כי הארגון תומך בנסיגה מהגדה, מוכיח ש"הטיעון הבטחוני" של הימין הוא סתם תירוץ.
11. הרי הגענו לארץ שוממה והפרחנו אותה, רוב הערבים הגיעו בגלל הציונות.
פשוט לא נכון.
כל מי שחקר את הדמוגרפיה של פלשתינה מסכים עם כך שהארץ לא היתה שוממה.
כל המִפְקדים שבוצעו, הן על ידי העות'מנים והן על ידי הבריטים, מצביעים על כך שהגידול באוכלוסיה הערבית נבע מהתרבות טבעית בעוד שהתרבות היהודים בפלשתינה נבעה מהגירה מאסיבית.
אמנם הבריטים מדווחים על עלייה גדולה של ערבים לפלשתינה מחבל חורן בשנת 1936, אך עם זאת, הבריטים מדווחים גם על חזרתם של אותם ערבים בשנים שלאחר מכן.
לקריאה מעמיקה יותר בנושא
12. מה עם ההסתה בצד הפלסטיני?
אכן יש הסתה בצד הפלסטיני כנגד ישראל, אך האם באמת ילד פלסטיני שחי תחת כיבוש צבאי שנמשך כמעט חמישים שנה צריך "חינוך" ו"הסתה" כדי לשנוא את מי שכופה עליו את מרותו? מה משפיע יותר על אותו הילד, החינוך בבית הספר או המציאות?
נניח ולא תהיה הסתה, יעלמו המחסומים? ההתנחלויות? תהיה עצמאות למדינה הפלסטינית? המעצרים המנהליים ייפסקו?
פתאום הילד הפלסטיני הלא מוסת יקבל את כל אלה בברכה??
אגב, מחקר מראה שדווקא החינוך הפלסטיני פחות מסית ממה שאנחנו חושבים. לינק ועוד לינק
ומה עם ההסתה והאינדוקטרניציה שבצד הישראלי?
אין הסתה??? אין שיח מתלהם ואלים כנגד הערבים והשמאל בישראל שזוכה להתעלמות כמעט מכוונת מלמעלה?
אבו מאזן מודע להסתה ברשות וביקש להקים ועדה משולשת: אמריקאית-ישראלית-פלסטינית שתלחם בהסתה, הן ברשות והן בישראל. האמריקאים תמכו בהקמת ועדה זו, וישראל סירבה! עוד לינק
ומה עם העובדה שבבתי ספר ובמפות התחזית שבכל מהדורות החדשות ובעיתונים מראים את מפת ישראל כאילו הגדה המערבית סופחה כבר לישראל? האם אין כאן אינדוקטרינציה ויצירת שיח שגוי?
הרי אם הגדה המערבית מעולם לא סופחה לישראל מדוע היא מופיעה בכל מפה שכל תלמיד בישראל מכיר?
זה משרת בעיקר את הימין. מבחינת כל ילדי ישראל, שלום עם הפלסטינים מצריך "ויתור על שטחים" או "נתינת שטחים" למרות שלמעשה מדובר בשטחים שלא שייכים לישראל.
מפת ישראל, בכל העולם נראית כך:
13. יש להם 22 מדינות, למה הם צריכים דווקא את שלנו??
בדרום אמריקה ישנן 17 מדינות דוברות ספרדית.
קצת כמו מדינות העולם הערבי, גם למדינות דוברות הספרדית בדרום אמריקה יש היסטוריה משותפת ותרבות משותפת.
יש ביניהן תחושת הזדהות תרבותית, ולעיתים קרובות גם פוליטית.
עכשיו, בואו נדמיין שמישהו מבקש מכל התושבים של צ'ילה להתפנות מבתיהם וארצם ולעבור לארגנטינה, "כי יש להם 17 מדינות".
האם מישהו באמת יחשוב, שהאנשים בצ'ילה אמורים להסכים להתפנות, רק משום שיש עוד מדינות שדוברות אותה שפה וחולקות אותה תרבות? הם תושבי הארץ הזאת, הם חיים בה, ולכן זכותם לחיות בה. זה לא משנה בכלל אם יש או אין עוד מדינות שדוברות אותה שפה, יש בהן אותה דת, אותה תרבות, וגם היסטוריה פוליטית משותפת ושותפות גורל פוליטית.
הרעיון ש"יש להם 21 מדינות" הוא מניפולציה. זהו לא טיעון ממשי, אמיתי, שבאמת אפשר להתחשב בו במציאות.
זה תירוץ לתשובה. מן ניסיון להתחמק מלהתמודד עם המציאות, שבה יש כמה מיליוני בני אדם בארץ הזאת שאין להם לאן ללכת, והם רואים בארץ הזאת ביתם כפי שאנחנו רואים בה את ביתנו.
לראש העמוד
14. לא יכול להיות שלום בינינו לבין הפלסטינים כי אנחנו יהודים וזה סכסוך דתי
דבר ראשון, יהודים וערבים חיו בשלום לפני המנדט הבריטי לפי כל הדיווחים שלפני 1917 וכמו כן גם העובדה שאינתיפאדה מעולם לא פרצה בינינו לבין ערבי ישראל מוכיחה שהסכסוך אינו דתי אלא לאומי.
אמנם קרו מקרים מאוד נדירים של טרור שבוצע על ידי ערבי ישראלי אך הוא לא מייצג את מערכת היחסים בין היהודים והערבים במדינת ישראל ומקרים אלו מוקעים על ידי החברה הערבית-ישראלית.
עם זאת ערבי ישראל עדין בגדר אזרחים סוג ג' ובני משפחתם תחת כיבוש צבאי.
הסכסוך הישראלי פלסטיני הוא סכסוך לאומי שאינו שונה ממקרים שונים בהיסטוריה בין צד כובש וצד שנמצא תחת דיכוי.
גם הסכסוך בין בריטניה וצפון אירלנד בסופו של דבר לא היה סכסוך דתי, אלא סכסוך על בסיס לאומי
בין הפרוטסטנטים שהיו למעשה מתנחלים בריטים (צאצאי Ulster plantation) והקתולים שהיו המתיישבים המקוריים.
בדרום אירלנד פתרו את הסכסוך על ידי הוצאת ההתנחלויות והכרזת עצמאות דרום אירלנד
ובצפון אירלנד הקתולים זכו שוויון דמוקרטי מלא בהסכם יום שישי הטוב.
לראש העמוד
15. התקשורת שמאלנית
חשוב לזכור שתפקידה של התקשורת היא להיות "כלב השמירה של הדמוקרטיה" ולתת קול לשקופים ש"המערכת פוגעת בהם".
מהרגע שישראל כבשה (לא סיפחה!!) את השטחים, על התקשורת היה לזכור את תפקידה ולהזכיר לצופים ולקוראים,
שישראל משנת 67 שולטת על אוכלוסיה אזרחית (בניגוד לרצונם).
על התקשורת להזכיר לנו כי לישראל יש אחריות גדולה, על פי אמנת ז'נבה, על אוכלוסיה אזרחית בשטח כבוש המוגדרת כאוכלוסיה מוגנת.
במקום זאת התקשורת הישראלית מהווה שופר של הממשלה ומאמצת את ההתקרבנות הישראלית ומקדמת את הקונספציה כאילו "כל העולם נגדנו".
על התקשורת לסקר באופן תדיר את מצב זכויות האדם הפלסטינים - העובדה שהתקשורת הישראלית לא עושה זאת, זהו כשלון התקשורת לעשות את תפקידה.
למעשה, בחברה מתוקנת, אם התקשורת הישראלית לא היתה מועלת בתפקידה בעניין זה, ארגון בצלם לא היה צריך לקום.
בתקופה שגלעד שליט היה בשבי, כל מהדורת חדשות הסתיימה בתזכורת לצופים "גלעד שליט בשבי החמאס כבר X ימים".
אם התקשורת הישראלית היתה עושה את המוטל עליה, כל מהדורת חדשות היתה מסתיימת כך:
"כיום צה"ל אחראי על חייהם של כשלושה מליוני פלסטינים כבר ארבעים ותשע שנה,
השטח מעולם לא סופח לישראל ועל כן ישראל אחראית לשמור ולכבד את זכויותיהם.
כיום מתגוררים בניגוד לחוק הבינלאומי כחצי מליון מתנחלים
בכלא הישראלי יושבים כארבע מאות פלסטינים במעצר מנהלי- הם לא נשפטו, לא ראו עורך דין והם לא יודעים מדוע הם יושבים בכלא ומתי ישתחררו.
עכשיו נעבור לתחזית (ואז עוברים לתחזית מזג אוויר עם מפה שאינה כוללת את השטחים כיוון שהם מעולם לא סופחו!!)
אבל בתחזית בחדשות ובעיתונות הישראלית, לא רק שהשטחים כבר סופחו, אריאל מוזכרת כאילו היא עיר לגיטימית ואינטגרלית במרכז ישראל.
עוד על התקשורת הישראלית.
16. צה"ל הצבא הכי מוסרי בעולם
צה"ל הוא הצבא הכי מוסרי בעולם, זה משפט נכון.
יחסית לצבא שכופה את המרות שלו על שני מליון איש שלא רוצים את השליטה שלו,
הוא באמת עושה את זה יותר טוב מכל צבא אחר שכופה את המרות שלו על שני מליון איש.העניין הוא,
כמה צבאות בעולם כיום שולטים בכח הזרוע על מליוני איש מחוץ לגבולות הריבוניים של המדינה שלהם??
ישראל עשתה בחירה לשלוט על הפלסטינים מכורח המציאות שנוצרה אחרי מלחמת ששת הימים.
כי זה מה שהיה נראה לנכון לעשות מיד אחרי המלחמה,
אבל העובדה שישראל התחילה ליישב שם אנשים מבהירה שהשיקול הביטחוני הפסיק לשחק תפקיד
והשיקול של תאוות שטח והאמונה הדתית ב"ארץ ישראל השלמה" תפסה את המקום של השיקול הבטחוני.
אין ספק שצה"ל מנסה להיות הצבא הכי מוסרי יחסית לצבא ששולט על שני מליון איש
מחוץ לגבולות המדינה הריבונית שאליה הוא שייך,
אבל על הסקאלה המודדת בין מוסרי ללא מוסרי, צה"ל מתחיל במקום מאוד נמוך,
ולא בגלל החומר האנושי שבו, אלא רק בגלל הפונקציה שהוא ממלא.
בין אם רוצים ובין אם לא, השירות בשטחים והשליטה על אוכלוסיה אזרחית זרה שאינה רוצה שצבא זר ישלוט עליה גובה מחיר מוסרי:
תקשיבו לחיילים ששירתו בחברון, תקשיבו לחיילים ששירתו באינתיפאדה הראשונה, לשופטים הצבאיים ששירתו את מערכת החוק הצבאית בשטחים, תקשיבו לראשי השב"כ, תמשיכו לקרוא עדויות אפילו אם יותר קל להכחיש את המציאות.
17. חתמנו על אוסלו ותראו מה קרה!
הסכמי אוסלו לא היו הסכמי שלום, הם היו הסכמי ביניים!
מה זה אומר?
זה אומר שהשטחים חולקו לשני סוגים עיקריים: שטחים פלסטינים AB ושטחים יהודים C.
מה זה אומר בפועל?
זה אומר שהשליטה האזרחית על הפלסטינים שעד 1993 היתה על כתפי צה"ל והממשל הצבאי, עבר לרשות הפלסטינית שמקיימת אוטונומיה חלקית בלבד.
מצד אחד הם אלה שאחראים על החינוך, תעבורה, תשתיות, שיטור וכדומה
אבל מצד שני, השטחים הפלסטינים מופרדים על ידי שטחי C (ההתנחלויות) ולכן נוצרה אוטונומיה המורכבת בערך ממאה איים.
מבחינת הפלסטינים, האוטונומיה והרשות נוסדו אך ורק כ"מדינה שבדרך"
והם מצפים לכך ששטחי C יצטמצמו ותוקם מדינה פלסטינית עם רצף טריטוריאלי בשטחים.
מה שקרה בפועל היה שישראל הכפילה ואף שילשה את מספר המתנחלים
בשטחי הגדה המערבית ובכך פעלה כדי לסכל את הקמתה של מדינה פלסטינית.
ישראל למעשה רוקנה לגמרי את התכלית של הסכמי אוסלו והרשות הפלסטינית.
למען האמת ישראל צריכה את הרשות יותר מהפלסטינים צריכים אותה:
1. כל עוד הסכמי אוסלו קיימים, קיימת האשליה שיש תהליך שבסופו תקום מדינה פלסטינית.
כל עוד האשליה קיימת, מדינות העולם לא מוקיעות את ישראל.
הרי איזה מדינה בעולם של המאה עשרים ואחת תסכים שמדינה כמו ישראל
תשלוט על מליוני פלסטינים מחוץ לגבולותיה הריבוניים ללא כל שינוי באופק?
2. הסכמי אוסלו הורידו נטל אדיר מהצבא!
הממשל הצבאי והשליטה האזרחית על הפלסטינית היתה נטל כלכלי, צבאי, מדיני שצרך משאבים רבים וכוח אדם.
מעטים הם האנשים בישראל שבאמת רוצים לחזור לימים שלפני הסכמי אוסלו.
3. מאז שהרשות הוקמה, מנגנוני הביטחון הפלסטינים התפתחו והשתפרו ועוזרים לישראל למנוע הסלמה בשטח.
למעשה, הסכמי אוסלו היו הדבר הכי טוב שקרה למתנחלים והם מהווים צינור החמצן היחידי שמחזיק את הבנייה בשטחים.
ללא הסכמי אוסלו, אומות העולם היו כבר מזמן מאלצות את ישראל להגיע להכרעה לגבי גורל הגדה המערבית,
בין אם לסיפוח או לסיום השליטה הישראלית בשטח.
הסכמי אוסלו מספקים לימין את האמתלה שהבנייה כביכול לגיטימית כיוון שעדין הצדדים נמצאים במשא ומתן ועתיד השטחים יקבע בסופו.
ביטול הסכמי אוסלו יחסלו את הסבלנות המועטה שנשארה לקהילה הבינלאומית לגבי השליטה הישראלית בגדה המערבית.
הדבר הכי מעניין הוא שהתכנית המדינית של הבית היהודי, הידועה גם בשם "תכנית ההרגעה" של בנט, היא פשוט המשך קיומם של הסכמי אוסלו.
ולמה היו פיגועים אחרי אוסלו ואוטובוסים התפוצצו?
נכון, היו קיצוניים כמו החמאס שהתנגדו לכל הסכם עם ישראל, (על החמאס כתבתי עוד בעמוד על עזה)
אבל אי אפשר ממש להאשים את הרשות שזה עתה הוקמה עם כוח שיטור בן שנה-שנתיים שיצליח לעצור את כל המחבלים.
גם הצבא הישראלי שנחשב לצבא הכי חזק במזרח התיכון לא מצליח לעשות זאת ולהתמודד עם ילדות בנות 13 חמושות במספריים....
ולהלן שאלה חשובה, האם ישראל הייתה פרטנר להסכמי אוסלו?
רבין בעצמו אמר לאחר חתימת ההסכם את הדברים הבאים :
"לא נחזור לקווי 4 ביוני 1967.... כפי שאנו רואים אותם [הגבולות] ורוצים אותם בפתרון הקבע:
בראש ובראשונה ירושלים המאוחדת, שתכלול גם את מעלה-אדומים וגם את גבעת-זאב, כבירת ישראל, בריבונות ישראל...
גבול הביטחון להגנת מדינת ישראל יוצב בבקעת-הירדן, בפירוש הנרחב ביותר של המושג הזה...
שינויים שיכללו את צירוף גוש-עציון, אפרת, ביתר ויישובים אחרים שרובם נמצאים באזור מזרחית למה שהיה "הקו הירוק" לפני מלחמת ששת הימים...
להקים גושי יישובים, והלוואי שהיו כמותם, כמו גוש-קטיף, גם ביהודה ושומרון."
"ירושלים איננה עניין למשא-ומתן. אין היא עניין למיקוח. נאמנים למורשתנו ולערכינו, נאפשר תמיד חופש גישה ופולחן דתי לבני כל הדתות -
אך ירושלים היתה ותהיה לנצח בירתה של מדינת ישראל בריבונות ישראל, לבו הפועם של העם היהודי."
 לחצו להגדלה |
|---|
מספר המתנחלים לאורך השנים.
שימו לב לעלייה במספר המתנחלים מאז הסכמי אוסלו בשנת 1993
18. נתנו להם נשק והם השתמשו בו נגדנו
-
מטרת הקמת הרשות היא הפחתה במידת השליטה של הצבא הישראלי בחיי הפלסטינים, כולל עבודת השיטור שהיתה מוטלת על הצבא לפני שנת 1993. כיום יש קונצנזוס משמאל ומימין (!!) שזה הדבר הנכון לעשות, קרי "תכנית ההרגעה" של נפתלי בנט מהבית היהודי.
-
הנשק שהופנה כלפי ישראל לאחר החתימה על הסכמי אוסלו לא היה נשק ש"אנחנו נתנו להם" אלא חגורות נפץ מאולתרות על ידי ארגוני טרור שסלדו מההסכם הנ"ל.
-
למען האמת, ממשלת הימין בראשות נתניהו בעצמה מודעת לכך שהתיאום הבטחוני מניב פירות. בסוף שנת 2016 נתניהו וליברמן אישרו לרשות לקבל רכבים משוריינים כיוון שלהערכת צה"ל הרשות מסכלת בין 30-40 אחוז מהפיגועים.
http://www.haaretz.co.il/news/politics/.premium-1.3144676 -
כיום יש הסכמה ברורה כי השיטור הפלסטיני ומנגנוני הבטחון הפלסטיני תורמים מאוד ליציבות באזור.
http://news.walla.co.il/item/2802980
http://www.haaretz.co.il/news/politics/.premium-1.2934279
דוגמא נוספת
http://www.haaretz.co.il/news/politics/.premium-1.2933108
דוגמא נוספת
http://www.al-monitor.com/pulse/iw/originals/2014/11/adnan-al-damiri-interview-pa-security-cooperation-israel.html
דוגמא נוספת
http://www.maariv.co.il/news/military/Article-519144 -
אמנם היה שימוש בנשק שניתן לפלסטינים על כוחות הבטחון הישראלי בשטחים, אך מדובר על מקרים בודדים ולא מייצגים.
לראש העמוד
19. ירדן היא מדינה פלסטינית
ירדן היא לא מדינה פלסטינית.
לצורך ההדגמה, אם היינו רוצים להתיישב עכשיו באיטליה ומגרשים 10 מליון איטלקים לסלובניה, האם זה הופך את סלובניה למדינה איטלקית? לא.
דבר ראשון, כיום חיים בירדן כתשעה מליון תושבים, מתוכם בין שניים לשלושה מליון פלסטינים.
דבר שני, ירדן קיבלה עצמאות בשנת 1946 והיתה ריקה מפלסטינים.
הפלסטינים הגיעו לירדן כפליטים בין השנים 1947-1949.
מלך ירדן עבדאללה הראשון רצה להגדיל את שטח מדינתו על חשבון הפלסטינים וסיפח באופן חד-צדדי ובניגוד רצון הפלסטינים את הגדה המערבית.
כאמור ירדן שלטה בגדה המערבית עד שנת 1967. הסיפוח היה חד צדדי, הפלסטינים מרדו פעמיים ואף רצחו את המלך.
לראש העמוד
20. ההתנחלויות הם לא מכשול, אם צריך נפנה, הרי פינינו את ימית ואת עזה
הבדל ראשון הוא כמות המפונים: בפינוי ימית צה"ל פינה כחמשת אלפים אנשים ובפינוי רצועת עזה,
צה"ל פינה כעשרת אלפים אנשים.
בבוא הזמן, כאשר נגיע להסכם עם הפלסטינים ונסכים על חילופי שטחים שיאפשרו את קיומה של מדינה פלסטינית ברת קיימא, ישראל תאלץ לפנות כמאה אלף (!!!!) מתנחלים מהגדה המערבית.
רק לצורך ההבהרה, אם ישראל היתה מפסיקה את הבנייה ויישוב ההתנחלויות שנת 1993, היינו מדברים על פינוי של בערך 30,000 איש.
מכאן ניתן להסיק שהבנייה שהתנחלויות בשני העשורים האחרונים מקשים על ביצוע הסדר מדיני לפחות פי שלוש.
כמו כן, אסור לשכוח שפינוי התנחלויות כורך סבל אנושי רב למשפחות המפונות ולכן אין טעם להשקיע כיום כסף ומשאבים כדי ליצור בעתיד סבל אנושי גדול יותר.
לראש העמוד
21, ברגע שהפלסטינים יניחו את הנשק יהיה שלום
באופן אירוני, ההפך הוא הנכון, אם הפלסטינים יורידו את הנשק ויזנחו את המאבק המזוין, הנושא הפלסטיני יירד מסדר היום.
הבנייה תימשך, הכיבוש יעמוד על כנו והעולם ישתוק.
זאת בכלל טענה מוזרה; מה? אם עכשיו יהיו עשר שנים של שקט והפלסטינים יהפכו לחובבי ציון, פתאום ישראל תמצא לנכון לפנות מאה אלף מתנחלים?
בהקשר לטיעון זה מעניין להסתכל על שנת 2012 שהיתה השנה הראשונה מזה ארבעה עשורים שבה לא נהרגו יהודים בגדה המערבית ובמזרח ירושלים, ובאותו הזמן, הגיעה התמיכה במשא ומתן לשפל של כל הזמנים – יותר מאשר אחרי פיגועי ההתאבדות הגדולים. בניגוד מוחלט לתיאוריית ה"שקט יביא לשלום".
שלי יחימוביץ' עמדה באותה תקופה כיו"ר האופוזיציה ובזמן זה, נמנעה מלדבר על הנושא המדיני, מעולם לא ביקרה את הכיבוש הצבאי בשטחים והתחנפה למתנחלים.
נתונים מעניינים
מדד השלום
https://netunim.wordpress.com/2015/12/08/%D7%9E%D7%93%D7%93-%D7%94%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D/
https://www.idi.org.il/media/2008311/%D7%93%D7%A2%D7%AA%201.pdf
22, אסור לבקר את ישראל בחו"ל, זהו עניין פנים ישראלי.
לא רק שמותר לישראלים להשתתף בדיון שמתקיים מחוץ לישראל בעניין הפלסטינים - חובה על כל ישראלי מצפוני להשמיע את קולו בכל מקום בעולם בו ישנו דיון ועניין במצב הפלסטינים.
ראשית, הפלסטינים אינם רכוש של הישראלים. הם לא בבעלות הישראלים. ולכן מה שקורה לפלסטינים אינו עניין פנים-ישראלי, והשתתפות בדיון בחו"ל במה שקורה לפלסטינים אינו פתיחת דיון "פנים-ישראלי" לגורמים חיצוניים.
שנית, לפי החוק הישראלי השטחים אינם חלק מתחומי הריבונות של ישראל - הם מעולם לא סופחו ולכן אינם ישראל. הם חו"ל. ולכן, שוב, מה שמתרחש בהם אינו עניין פנים-ישראלי, כי זאת פשוט לא ישראל שם.
שלישית, מה שקורה לפלסטינים הוא עניין כלל-אנושי. משום שזכויות האנוש הבסיסיות ביותר שלהם נשללות מהם (תנועה, הגנה בפני החוק, וחשוב מכל, ריבונות עצמית, שהיא זכות יסוד של כל אדם). כשזכויות האנוש הבסיסיות ביותר של אדם נפגעות, זהו עניין לכלל האנושות, משום שזאת פגיעה בצלם האדם, כלומר באנושות כולה. ולכן זהו עניין לכל אדם.
רביעית, כל מה שנעשה לפלסטינים כתוצאה מהשליטה הישראלית בגדה המערבית,
נעשה בשם האזרח הישראלי ובהסכמתו, ועל כן עליו להיות מעורב יותר.
על דרך משל: אם איש ואישה היו מחליטים, מבחירה חופשית של שניהם, להתחתן, אז כמובן שהיו להם עניינים פנימיים, ואם מישהו היה מתערב בבחירות שלהם בתוך התא המשפחתי, זאת היתה זכותם לומר: "זה עניין פנימי, אל תתערבו".
אבל, אם אותו איש היה חוטף את האישה, באיומי רובה, אזי שלילת חירותה לא היתה עניין פנימי של האיש.
זה היה עניינו של כל אדם שיכול ורוצה לעזור לחטופה שזכויותיה הבסיסיות כאדם נשללו.
הישראלים חטפו באיומי רובה את הפלסטינים ושוללים מהם זכויות אנושיות בכוח.
לכן מצבם הוא עניין כלל-אנושי, לא עניין פנימי של ישראל.
מכל אלו נובע, שלא רק שמותר לישראלים להשתתף בדיון שמתקיים מחוץ לישראל בעניין הפלסטינים. חובה על כל ישראלי מצפוני להשמיע את קולו בכל מקום בו ישנו דיון ועניין במצב הפלסטינים, כאדם החרד למצבם של בני אדם אחרים שזכויותיהם נשללו. זהו עניין כלל-אנושי. הפלסטינים אינם רכושכם, ישראלים, ומה שקורה להם אינו קורה במדינתכם הריבונית.
לכן מצבם אינו עניין פנימי שלכם. השתתפות בדיונים בחו"ל, מימון מגופים מחו"ל, הזמנת גורמים מחו"ל לביקור - כל אלו אינם הזמנת התערבות בענייניה הפנימיים של ישראל, כי מצב הפלסטינים אינו, בשום אופן,"עניין פנים-ישראלי", אלא עניין כלל-אנושי.
לראש העמוד
23. הפלסטינים לא יוותרו על תכנית השלבים, הם תמיד ירצו את הכל
הבעיה בטיעון של הימין לגבי "תורת השלבים" הוא שמדובר בטיעון תיאורטי שאומר במשפט אחד "הם תמיד ירצו את הכל".
הימין מבסס את הטיעון הזה על החלטה שהנהגת אש"ף קיבלה בשנת 1974.
לעומת זאת בשנת 1988, הנהגת אש"ף קיבלו החלטה להתפשר ולהקים מדינה פלסטינית על בסיס 22% מהשטח (קרי מדינה פלסטינית על בסיסי קווי 67).
אז למה בכל זאת הימין מעלה את טיעון "תכנית השלבים"?
כיוון שלאחר חתימת הסכמי אוסלו, המנהיג הפלסטיני אמר:
"היה הבסיס למדינה עצמאית פלסטינית, בהתאם להחלטת המועצה הלאומית הפלסטינית מ1974... החלטת המל"פ מ1974 קראה להקמת רשות לאומית על כל חלק מאדמת פלסטין ממנו ישראל נסוגה, או אשר שוחרר".
כמובן שאפשר לפרש את המשפט הזה בכמה דרכים כיוון שערפאת מדבר על הקמה של מדינה פלסטינית משטחים שממנה ישראל נסוגה והדבר אינו אומר בהכרח כי ערפאת קורא להמשיך את המאבק על השטחים שממנה ישראל לא נסוגה.
מעבר לכך שהמשפט לאו דווקא מוכיח את טענת הימין, עדין מדובר ברעיון תיאורטי - "הם תמיד ירצו את הכל".
מצד שני עראפת כתב מאמר בעיתון הארץ שבו הוא אמר את הדברים הבאים:
"בחזון השלום הפלשתיני מופיעה מדינה עצמאית ובת קיימא, המשתרעת על השטחים שכבשה ישראל ב-1967 וחיה לצדה כשכנה שווה, כששני העמים נהנים משלום ומביטחון. ב-1988 אימצה המועצה הלאומית הפלשתינית החלטה היסטורית הקוראת ליישום החלטות האו"ם - בעיקר הכוונה להחלטות 242 ו-338. הפלשתינאים הכירו בזכותה של ישראל להתקיים על פני 78% משטחה של פלשתין ההיסטורית, מתוך הבנה שיותר לנו לנהל חיים של חירות ב-22 האחוזים הנתונים תחת כיבוש ישראלי."
"לפי הסכם אוסלו מ-1993, היו הפלשתינאים אמורים להשיג את חירותם עד מאי 1999. במקום זאת, מאז 1993 הוכפל מספר המתנחלים, הורחבו ההתנחלויות הלא חוקיות והוגברו ההגבלות על חופש התנועה של הפלשתינאים. איך אני יכול לשכנע את עמי כי ישראל רצינית בעניין השלום, כשבעשור האחרון היא הגבירה את תהליך ההתיישבות על האדמה הפלשתינית, שעל הנסיגה ממנה היא מנהלת כביכול מו"מ?"
ומה עם "תכנית השלבים" הישראלית?
יצחק שמיר חשף את האסטרטגיה הישראלית למשא ומתן עם הפלסטינים בראיון לעיתון מעריב בתאריך 26/6/1992:
"הרעיון הכללי הוא למשוך את המשא ומתן ולבנות במקביל. אם נזנח את האסטרטגיה הזו, לא נוכל לעצור את הקמתה של מדינה פלסטיני"
אפילו רבין נאם בכנסת אחרי חתימת הסכמי אוסלו ואמר את הדברים הבאים:
"לא נחזור לקווי 4 ביוני 1967.... כפי שאנו רואים אותם [הגבולות] ורוצים אותם בפתרון הקבע: בראש ובראשונה ירושלים המאוחדת, שתכלול גם את מעלה-אדומים וגם את גבעת-זאב, כבירת ישראל, בריבונות ישראל... גבול הביטחון להגנת מדינת ישראל יוצב בבקעת-הירדן, בפירוש הנרחב ביותר של המושג הזה... שינויים שיכללו את צירוף גוש-עציון, אפרת, ביתר ויישובים אחרים שרובם נמצאים באזור מזרחית למה שהיה "הקו הירוק" לפני מלחמת ששת הימים...להקים גושי יישובים, והלוואי שהיו כמותם, כמו גוש-קטיף, גם ביהודה ושומרון."
"ירושלים איננה עניין למשא-ומתן. אין היא עניין למיקוח. נאמנים למורשתנו ולערכינו, נאפשר תמיד חופש גישה ופולחן דתי לבני כל הדתות - אך ירושלים היתה ותהיה לנצח בירתה של מדינת ישראל בריבונות ישראל, לבו הפועם של העם היהודי."
כיוון שתורת השלבים (הם תמיד ירצו את הכל), הן הישראלית והן הפלסטינית, אין ממש להתחשב בהן אלא רק במה שנעשה בפועל.
כיוון שאי אפשר באמת לחזות את העתיד ולדעת שהפלסטינים ימשיכו במאבק שלהם בישראל גם אחרי הקמת המדינה הפלסטינית, אין להתייחס ברצינות לתורת השלבים הפלסטינית, ואפילו אם היא נכונה, לישראל יש צבא מספיק חזק בכדי להתמודד עם מדינה פלסטינית על בסיס גבולות 67.
ישראל היתה קיימת 19 שנה בגבולות אלו, עם צבא הרבה יותר קטן מהיום והצליחה להסתדר לא רע.
ומה עם תורת השלבים הישראלית?
יש להתייחס רק למה שנעשה בפועל.
בפועל, ישראלית באמת מיישמת את תכנית זו על ידי המשך הבנייה בשטחי הגדה המערבית, הרחבת ההתנחלויות ואישורים (בקריצה) של הקמת מאחזים לא חוקיים בעומק הגדה המערבית.
הדבר מוכיח שישראל מיישמת הלכה למעשה את תכנית האסטרטגיה של שמיר - גוררת את הזמן במהלך המשא ומתן, בונה ביתר שאת ולמעשה מסכלת כל סיכוי של הקמת מדינה פלסטינית ברת קיימא.
לראש העמוד
24. בהצהרת בלפור הובטחה לישראל גם את ירדן, ישראל למעשה כבר ויתרה על חלק גדול מפלשתינה המנדטורית
מדובר בטיעון נדיר וקיצוני יותר המראה על בורות גדולה בהיסטוריה והכפפתה לאג'נדה פוליטית ימנית מאוד.
דבר ראשון, כפי שכבר ציינתי, הצהרת בלפור היא תולדה של חוסר הסיפוק הבריטי מהסכם סייקס-פיקו הסודי והשארת ה"אזור החום" בשליטה בינלאומית ולא בריטית.
דבר שני, הצהרת בלפור לא מציינת גבולות.
למען האמת הצהרת בלפור אפילו לא מציינת את המילה "מדינה"!
זה לא עניין מקרי בכלל, הבריטים הכירו את המילה "מדינה", אך עם זאת הם הכירו גם את ההשלכות של השימוש במילה "מדינה".
בין ההנהגה הציונית וממשלת בריטניה הייתה התכתבות ארוכה לגבי הנוסח הסופי של הצהרת בלפור.
ההנהגה הציונית ביקשה ב 13/7/1917 שההצהרה תכלול את המילה "מדינה" ושכל פלשתינה תיהפך למדינה ישראל: "הקמת פלשתינה שלמה (an integral Palestine) בתור מדינה יהודית ובתור בית לאומי של העם היהודי".
העובדה שההנגה הבריטית החליטה לשלול את הדרישה של ההנהגה הציונית מלמדת שממשלת בריטניה העדיפה לא להתחייב יותר מדי.
בסופו של דבר הצהרת בלפור מדברת על "בית לאומי בתוך (!!!) פלשתינה. כמו כן קיים התנאי שהדבר מותנה בכך שהבית הלאומי ליהודים לא יפגע באוכלוסיה הילידית והלא יהודית השוכנת בארץ.
His Majesty's Government view with favour the establishment in Palestine of a national home for the Jewish people, and will use their best endeavors to facilitate the achievement of this object, it being clearly understood that nothing shall be done which may prejudice the civil and religious rights of existing non-Jewish communities in Palestine.
חיזוק נוסף לכך טמונה בדבריו של צ'רצ'יל משנת 1922 כשכתב כי שבשום שלב לא נאמר ונרמז בהצהרת בלפור כי מדובר על כך שכל פלשתינה תהפוך למדינה יהודית ומדובר בעיוות של הדברים:
Unauthorized statements have been made to the effect that the purpose in view is to create a wholly Jewish Palestine. Phrases have been used such as that Palestine is to become "as Jewish as England is English." His Majesty's Government regard any such expectation as impracticable and have no such aim in view. Nor have they at any time contemplated, as appears to be feared by the Arab deegation, the disappearance or the subordination of the Arabic population, language, or culture in Palestine. They would draw attention to the fact that the terms of the Declaration referred to do not contemplate that Palestine as a whole should be converted into a Jewish National Home, but that such a Home should be founded in Palestine
24. בהצהרת בלפור הובטחה לישראל גם את ירדן, ישראל למעשה כבר ויתרה על חלק גדול מפלשתינה המנדטורית
מדובר בטיעון נדיר וקיצוני יותר המראה על בורות גדולה בהיסטוריה והכפפתה לאג'נדה פוליטית ימנית מאוד.
דבר ראשון, כפי שכבר ציינתי, הצהרת בלפור היא תולדה של חוסר הסיפוק הבריטי מהסכם סייקס-פיקו הסודי והשארת ה"אזור החום" בשליטה בינלאומית ולא בריטית.
דבר שני, הצהרת בלפור לא מציינת גבולות.
למען האמת הצהרת בלפור אפילו לא מציינת את המילה "מדינה"!
זה לא עניין מקרי בכלל, הבריטים הכירו את המילה "מדינה", אך עם זאת הם הכירו גם את ההשלכות של השימוש במילה "מדינה".
בין ההנהגה הציונית וממשלת בריטניה הייתה התכתבות ארוכה לגבי הנוסח הסופי של הצהרת בלפור.
ההנהגה הציונית ביקשה ב 13/7/1917 שההצהרה תכלול את המילה "מדינה" ושכל פלשתינה תיהפך למדינה ישראל: "הקמת פלשתינה שלמה (an integral Palestine) בתור מדינה יהודית ובתור בית לאומי של העם היהודי".
העובדה שההנגה הבריטית החליטה לשלול את הדרישה של ההנהגה הציונית מלמדת שממשלת בריטניה העדיפה לא להתחייב יותר מדי.
בסופו של דבר הצהרת בלפור מדברת על "בית לאומי בתוך (!!!) פלשתינה. כמו כן קיים התנאי שהדבר מותנה בכך שהבית הלאומי ליהודים לא יפגע באוכלוסיה הילידית והלא יהודית השוכנת בארץ.
His Majesty's Government view with favour the establishment in Palestine of a national home for the Jewish people, and will use their best endeavors to facilitate the achievement of this object, it being clearly understood that nothing shall be done which may prejudice the civil and religious rights of existing non-Jewish communities in Palestine.
חיזוק נוסף לכך טמונה בדבריו של צ'רצ'יל משנת 1922 כשכתב כי שבשום שלב לא נאמר ונרמז בהצהרת בלפור כי מדובר על כך שכל פלשתינה תהפוך למדינה יהודית ומדובר בעיוות של הדברים:
Unauthorized statements have been made to the effect that the purpose in view is to create a wholly Jewish Palestine. Phrases have been used such as that Palestine is to become "as Jewish as England is English." His Majesty's Government regard any such expectation as impracticable and have no such aim in view. Nor have they at any time contemplated, as appears to be feared by the Arab deegation, the disappearance or the subordination of the Arabic population, language, or culture in Palestine. They would draw attention to the fact that the terms of the Declaration referred to do not contemplate that Palestine as a whole should be converted into a Jewish National Home, but that such a Home should be founded in Palestine
25. בועידת סן רמו הוחלט על הקמת מדינת ישראל על כל השטח!
גורמים בימין טוענים שבועידת סן רמו בשנת 1920 הוחלט כי כל פלשתינה תהפוך למדינת ישראל.
כמובן שמדובר בשטויות, ויוסי גורביץ גבר כתב על זה יפה מאוד בבלוג שלו.
בסן רמו, הוסכם על ידי ארבע מעצמות לאשר את כתב המנדט כולל את ההבטחה של בלפור בעד הקמת "בית לאומי לעם היהודי בתוך פלשתינה".
הימין נוהג להשמיט את העובדה שכתוב בהצהרת בלפור "בית לאומי" ולא מדינה, "בתוך פלשתינה" ולא שכל פלשתינה תהפוך למדינת היהודים וכמובן התנאי החשוב המופיע גם הוא בהצהרת בלפור "שלא ייעשה דבר אשר עשוי לפגוע בזכויות האזרחיות והדתיות של קהילות לא-יהודיות קיימות בפלסטינה".
לפי ההגיון העולה מהטיעון הזה, לא היה לאו"ם שום זכות להציע את הצעת החלוקה בשנת 1947 כי הרי כל השטח הובטח כבר ליהודים בועידת סן רמו. יש סיבה שההנהגה הציונית לא העלתה את הטיעון הזה בשנת 1947 - כי זה טיעון שלא מחזיק מים.
ועידת סן רמו רק הבטיחה לשמור על הצהרת בלפור ולקדם בית לאומי ליהודים בתוך פלשתינה המנדטורית ותו לא.
ללא ציון גבולות, ללא הבטחה למדינה (לכך יש השלכות מדיניות שמהם בריטניה רצתה להימנע) ותוך כדי התחשבות באוכלוסיה הלא יהודית בפלשתינה.
כפי שכבר הסברתי בסעיף הקודם, ממשלת בריטניה השמיטה את המונח "מדינה" ונמנעה מציון הגבולות הבית הלאומי ליהודים באופן מודע.
לינק לטקסט המלא מוועידת סן רמו.
לראש העמוד
26. הנשיא בוש התחייב לכך שגושי ההתיישבויות הישראלים בשטחים יישארו בידי ישראל.
זהו עיוות של הדברים, הנה ניתוח של המכתב ההבנות של בוש מתוך האתר הימני "ערוץ 7":
"בנוגע לגושי ההתנחלויות, אין כל הכרה בהם במכתב. בוש פשוט קובע כי "לאור המציאות בשטח, הכוללת מרכזי אוכלוסיה ישראלית שכבר קיימים בשטח, זה יהיה בלתי ריאלי לצפות שהתוצאה של המו"מ להסדר הסופי תהיה חזרה מלאה ומושלמת לקווי שביתת הנשק של 1949, וכל המאמצים הקודמים לשאת ולתת על פתרון של שתי מדינות הגיעו לאותה מסקנה. זה ריאלי לצפות שהסכמי ההסדר הסופי יושגו אך ורק על בסיס שינויים הדדיים מוסכמים שישקפו את המציאות". קרי: בוש חוזר ומאזכר את מתווה קלינטון והסכמי חילופי השטחים של ברק. יש כאן ביטויים עמומים "בלתי ריאלי" , "ניתן לצפות" - אין כאן לא הכרה ולא כל התחייבות אמריקאית לכל דבר שהוא."
http://www.inn.co.il/Articles/Article.aspx/2673
לראש העמוד
27. אסור להגביל את ישראל, התנאים יקבעו במו"מ בין הצדדים
זהו הטריק הישן ביותר בספר, הרי זה הכל שטויות, ביבי יודע את זה וראינו את זה כבר בשנת 2014.
כמו שאמר יצחק שמיר בשנת 1992:
"הרעיון הכללי הוא למשוך את המשא ומתן ולבנות במקביל. אם נזנח את האסטרטגיה הזו, לא נוכל לעצור את הקמתה של מדינה פלסטינית."
הרי מה קרה בשנת 2014?
היו עשרה חודשים של משא ומתן.
הפלסטינים אמרו מה הם מוכנים לתת.
במקביל מה עשה ביבי? משך את הזמן וביום שציפי לבני הוציאה מפה ודיברה עם סאאב עריקאת , הגיע הנציג של נתניהו יצחק מולכו ולקח אותה.
בתום עשרה חודשים, אבו מאזן אמר שהוא מוכן להמשיך את השיחות אם יתחילו לדבר על גבולות והתנחלויות (במילים אחרות- להפוך את המשא ומתן הזה למשהו מועיל ולא סתם גרירת רגליים, עוד לינק) ובתמורה ביבי וליברמן טענו שזה מוקדם מדי ואמרו שככה לא מדבר פרטנר לשלום.
עוד לינק (מתוך הבלוג של רביב דרוקר) על המשא ומתן העקר משנת 2014.
באותה שנה ישראל ניצלה את המשא ומתן כדי להמשיך את הבנייה בהתנחלויות לשיא חדש!
ישראל פשוט יישמה את הדוקטרינה של יצחק שמיר: גררה את הזמן, הפכה את המשא ומתן לעקר, בנתה בשטחים כדי לסכל כל הסדר ובסוף האשימה את הפלסטינים בכך שהם אלה שהכשילו את המשא ומתן .
כל עוד לא יציבו לישראל גבולות (תרתי משמע) לגבי מה שהיא יכולה לעשות ובאיזה שטח, ישראל פשוט תמשיך לבנות בהתנחלויות כדי לסכל את הקמתה של מדינה פלסטינית.