המונח "מוזיקה מינימליסטית" מתייחס לצמצום המשמעותי באמצעים המוסיקליים (פרוגרסיה הרמונית, הצגת נושאים, פיתוח נושאים, שימוש במספר מוגבל של גבהי צליל-פיץ' וכדומה) בהם השתמשו ארבעת המלחינים החלוצים בסגנון זה: לה מונטה יאנג, טרי ריילי, פיליפ גלאס, סטיב רייך.

המלחינים המינימליסטיים הושפעו בין היתר ממוזיקת ראגה הודית, מוזיקה מערב אפריקאית מגאנה ומוזיקה אינדונזית מבאלי.

המוזיקה המינימליסטית הינה קונסוננטית, רפיטטיבית ובעלת אופי מדיטטיבי. המלחינים המינימליסטים השתמשו בטכניקות הלחנה כגון הוספת מוטיבים קטנים בהדרגה איטית, הסטת פאזה ושימוש בקו דרון.