בשנת 1922 דריוס מיו יצא לטיול בארה"ב ושמע לראשונה ג'אז מקורי ברחובות הארלם.
מיו היה כה מוקסם מהסגנון החדש עד שהחליט לנסוע לניו יורק, לבלות במועדוני ג'אז בהארלם ולהתרועע עם ג'אזיסטים.
סגנון הג'אז ניכר במספר רב של יצירות של מיו, אחת מהן היא "בריאת העולם" שנכתבה בשנת 1923.
"בריאת העולם" היתה למעשה בלט שהוזמן על ידי הבלט השבדי, שהתחרה בזמנו בבלט הרוסי של דיאגילב והיה מחולק לשישה קטעי מחול שונים כולל אוברטורה.

אוברטורה
באוברטורה מוצג נושא לירי על ידי הסקסופון.

תוהו ובוהו טרם הבריאה
הקטע הראשון מורכב מפוגה בסגנון ג'אז. הנושא מוצג לראשונה בקונטרבאס ואז בטרומבון, בסקסופון ובחצוצרה. ישנם אפיזודות בהן נשמעים מוטיבים מתוך נושא הפוגה ומופעים חוזרים של נושא הפוגה בכלים שונים.




 

העלמות החושך, בריאת העצים, הצמחים, הציפורים ושאר החיות
הנושא שהוצג על ידי הסקסופון באוברטורה מוצג שוב על ידי החליל בזמן שהצ'לו מנגן את נושא ה"תוהו ובוהו". שני הנושאים מובאים בסולמות שונים ונוצר לנו קטע בי-טונלי.
הצ'לו מוביל בהדרגה אל נושא בעל ניחוח בלוז המנוגן על ידי האבוב.
 

בריאת האדם והאישה
שני כינורות מציגים נושא מול הבסון בסגנון ה Cakewalk.
 

התשוקה בין אדם לאישה
הקלרינט מציג נושא עם ליווי קצבי של פסנתר, כלי המיתר והפרקשן.
הנושא מהפרק הראשון חוזר ומגביר את חטיבת הקצב לכיוון של אקסטזה.

אדם ואישה מתנשקים – הקודה
הפרק האחרון כולל מוטיבים מהאוברטורה ושני הפרקים הראשונים של היצירה.
נושא ה"תוהו ובוהו" מוצג על ידי החליל המנגן בפלטרצונג.
היצירה מסתיימת באקורד רה מז'ור גדול 9 המנוגנים על ידי הסקסופון וכלי המיתר.